חן לביא / פעם נסענו עם ברוך |
בטנדר שלו לתל אביב
שכחתי מתי, כמו את פניו של אבי.
אוטובוס הוריד בערב נערות מחדרה
בפתח המועדון.
בראי הכניסה הציצו ריסים
רוויי מסקרה מודאגת,
איך מעפעפים בתל אביבית?
אני נזכרת עכשיו איך כתפיו של ברוך נעשו צרות
פתאום, כשהלכנו בדיזינגוף
מביטים בחלונות הראווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|