טקס חילוני צנוע בחורשת הזית הנחמדה.
מה שאפשר - להשתיל. כל השאר - למדע.
עשו לי פסל ומסיכה ותמונת עירום חזיתי מלא,
כדי שכל פרופסור ואיש רוח יתלה
בחדר העבודה, כאחרון המוסכניקים. כדי שפני הלבנים,
שדי החדים ישקיפו מקירות מעונות הבנים
בטכניון ובאכסניית "בני דן".
אהיה נערת האמצע הנצחית שלכם: מיס יוני, ובעברית - העלמה
סיון.
וזו, כנראה, תהיה הדרך היחידה
להגיע לאמצע. קצוות יש רק בחיים, ועד דק
שחקתים. על כן הם מפוצלים, ולגזור
אותם, כמו בפרסומות לשמפו - לא יעזור
לאחותם. וטוב שכך. ובמחשבה נעימה
שמשום היותי יהודיה אין סיכוי שמא
יזרקוני עם בלזק, שלאפין ומוריסון בפר-לאשז -
אני מתעוררת כל בוקר בגן עדן של ג'אז.
|