אלינה שטיין / בריחה |
כשאת עצובה את בורחת,
הולכת , שוכחת.
בליל,
חולמת על שמים,
מלאכים כרותי כנפיים
כוכבים ששחק זוהרם
וירח מקנן על העולם.
ביום, חושבת על אנשים שהכרת פעם
נופלת לתהומות של בדידות,
שנאה וכעס
נוגעת ביאוש של מבוך הפחד.
כשאת עצובה את בורחת,
הולכת , שוכחת.
אז אולי הפעם,
הימים והלילות יהפכו לך לרעל,
ואת תבואי אלי ,
ויגונך יהפוך ליאוש של שניים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|