הכי קל זה להתייאש, תמיד חשבה ככה, אבל החודשים האחרונים היו
יותר מדיי בשבילה, היא חשבה שהיא למדה הרבה על החיים ואינה
זקוקה לעוד שיעורים, אבל החיים חשבו אחרת.
פסיכולוג שמכיר אותה, לא בתור מטופלת, אלא מכיר אותה דרך
המשפחה, אמר עליה "זו ילדה חזקה, היא מסוגלת לעבור הכל" והיא
גיחכה לעצמה, חזקה, חזקה זה בולשיט, אין חלשה ממנה.
"הילדה הזו לוקחת על עצמה את האתגרים הכי קשים כי היא רוצה
לדעת שהיא עברה גם אותם" ככה הוא אמר עליה, האם לרגע הוא חשב
שאולי הילדה הזו נכפו עליה רוב האתגרים הקשים שעברו עליה?? האם
הוא חשב שאולי החיים יעבירו אותה מצבים שהיא לא תוכל לעמוד
בהם??
הכי קל להתייאש.
אהבה? אתם שואלים, בטח אהבה, היא אוהבת רק את עצמה, היא לא
אוהבת אף אחד, היא אוהבת להיות בזוג, היא לא אוהבת מישהו אחר
היא לא מסוגלת.
כל כך הרבה פעמים חשבה לעזוב את זה , לחיות חיי פרישות, אבל
הכי קל זה להתייאש.
ככה היא,תמיד תקח עליה את כל הדברים שכולם שונאים כדי שהיא
תוכל להתגאות בעצמה על זה שהיא עשתה את זה ואף אחד אחר לא.
היא מעשנת, הרבה פעמים היא חשבה להפסיק, הרבה פעמים חשבה
להפסיק, היא אפילו שונאת את העשן של הסיגריות שמישהו לעשן לידה
היא כמעט נחנקת. אבל היא לא מפסיקה, כי הכי קל זה להתייאש.
היא בנאדם קשה, היא חזקה, היא שורדת, כל נים בגוף שלה אומר
"אותי לא תצליחו להשקיט כל כך מהר".
לאט לאט היא מתייאשת,
פעם היא מוותרת, שם היא מתעלמת, היא משתנה.
תוקעת סכין עמוק לתוך ליבה, בשביל מה יש לה לחיות? אין לה
כלום, היא תחיה טוב רק כשהכל יגמר.
הדם ניגר על גופה, היא מביטה, וכל נים בגופה רוטט "אותי לא
יצליחו להשקיט כל כך מהר" היא מבינה שזה לא יהיה קל, אבל היא
בחורה חזקה.
היא תוקעת את הסכין עמוק ועמוק יותר בתוך ליבה.
לאט לאט היא משתתקת...
הלב מפסיק לפעום..
הכי קל זה לוותר.
היא מתעוררת פתאום, כל לילה היא הולכת לישון צמאה או רעבה,
שיהיה טעם לקום בבוקר הבא.
היא מתעוררת ומביטה ואין שום סכין בתוך ליבה, היא אוחזת את כוס
השתיה, כולה רועדת, הכי קל זה להתייאש.
החיים.. מחכה לה עוד הרבה ללמוד עליהם בבוקר הבא.
היא חזקה, וכל נים בגופה חי יחד איתה, היא לא תתיאש, יש הרבה
מה ללמוד, וכל יום זה שיעור חדש.