נעמה חסון / מערבולות סוחפות |
אני קוראת אלייך,
על ברכייך את כורעת,
קורעת שמלתך,
אוחזת פנים בוכיות בידייך הענוגות,
אל מול שקיעת השמש הצבועה דם
בעודה טובעת
אל מצולות הים התיכון.
ואם במימי אשד ייפול לבבי התועה
לא תדעי.
לא תסיטי מבטך
מהשקיעה הטובעת.
ואני טובעת.
ומחר תשוב השמש למרום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|