[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברי ברבי
/
אני זוכר

אני יושב בבית, עצוב ומלא חרטה. כבר שנה שאני יושב כך אך דבר
לא עוזר... אני עדיין מרגיש אשם.
כולם אומרים לי שזאת לא אשמתי אך אני יודע שזאת כן. רוצה אני
לרקוד איתה שוב, לצחוק איתה שוב, לבלות איתה שוב...
אני זוכר את ריקודה האחרון, זה היה גם ריקודי האחרון. הלכנו
למסיבה. רקדנו שם כל-כך הרבה. שתינו כל כך הרבה. צחקנו כל כך
הרבה...
השעה היתה כבר 3 לפנות בוקר והיינו עייפים. לקחנו משקה אחרון
לדרך ויצאנו. נהגתי. סיפרתי בדיחות, והיא צחקה את צחוקה
המתגלגל שכל כך אהבתי לשמוע. היא הניחה את ראשה על בירכי
ונרדמה.
הבטתי בה. "היא כמו מלאך כשהיא ישנה" חשבתי לעצמי. הייתי כבר
נורא עייף. "אם אעצום את העיניים לשניה, דבר לא יקרה" חשבתי.
כמה שטעיתי. עצמתי את עיניי וכשפתחתי אותם, הייתי בבית חולים.
"מה אני עושה פה?" שאלתי "מה קרה? והיכן עדי?"
"היתה לכם תאונה" ענתה לי אימי "אל תדאג, הכל יהיה בסדר", ואז
היא יצאה. "אבל מה עם עדי" צעקתי לעבר הדלת הסגורה אך אימי לא
ענתה.
כשסיפרו לי על מה שקרה הייתי המום. לא האמנתי. איך יכולתי
להיות כל-כך טיפש? מדוע לא חשבתי על התוצאה?
לא ידעתי לענות לכך.
אחרי שנירדמתי במכונית, סטינו מהכביש, לתהום שהיתה לצידו,
ונפלנו.
לא האמנתי, שאני לא אשמע עוד את קולה ואת צחוקה.
לא האמנתי, שלא אראה את העיניים הצוחקות ואת החיוך המקסים.
לא האמנתי, שאני לא אשם.
אילו לא הייתי עוצם את עיניי שום דבר לא היה קורה. אילו הייתי
עוצר בצד וישן, שום דבר לא היה קורה.
אילו הייתי חושב, דבר לא היה קורה...
אני מביט בתמונתה, וזוכר את העיניים הצוחקות, את הצחוק המתגלגל
את החיוך המקסים שחימם אותי בכל רגע של עצב, אני זוכר
אותה...
היא בטח כבר מלאך. מטיילת וצוחקת בגן עדן, וכולם ממנה
מוקסמים.
אבל היא כבר מזמן מתה.
ואני מת מבפנים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמש הצעתי
לאמנון ז'קונט
ידידי לשחק באמא
ומרקו.


לצורך העניין
אמנון גילם את
דמותה של אמא
ואנוכי את דמותו
של מרקו.

במסגרת תפקידו
נסע אמנון
לארגנטינה, ואני
הלכתי לאכול
צ'יזבורגר.

האמת, דווקא
נחמד שיש קצת
שקט ממנו מדי
פעם.

אפרוח ורוד,
ומי אתם
שתתווכחו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/12/01 4:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברי ברבי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה