חודשיים עברו מאז שהם באו לקחת אותך לבית-החולים, ועדיין
אף-אחד לא הצליח להסביר לי למה כולם חושבים שאת משוגעת.
גרטרוד שלי משוגעת? איך זה יכול להיות.
אם הסיפור הזה לא היה אמיתי, הלוואי ולמישהו היה מספיק דמיון
כדי לכתוב אותו. סיפורי אהבה צריכים להיות טובים ויפים,
ולהשאיר טעם טוב בפה למי ששומע או קורא אותם -  והסיפור של
גרטרוד ושלי הוא הטוב והיפה מכולם.
הוא אהב אותה, היא היתה משוגעת עליו. משוגעת. היא היתה.
גרטרוד, יפה שלי. כשעשינו סקס את השמעת צרחות שהרעידו את
החלונות בבניין הסמוך. כשראית מישהי מסתכלת או מדברת איתי את
התנפלת עליה באגרופים ובעיניים רושפות. עד כדי כך רצית אותי
קרוב אליך, רק אליך.
את עשית הכל כדי לשמור עלי. כשפיטרו אותי מהעבודה שרפת
למנוולים את העסק. כשמס ההכנסה החליטו להתלבש עלי את הלכת
להפוך שם שולחנות. כשנגמר לנו הכסף הלכת לגנוב כדי שיהיה לך
ממה לקנות לי מתנות.
את שמרת עלי בקנאות של ווקף, בדאגה של אמא לבן בכור, ברכושנות
של נער לחברה הראשונה שלו.
המטומטמים שסביבנו חשבו שאת חונקת אותי בין חומותיך. אבל אני
ערגתי למצור המתוק שלך. עוד, לחשתי לך, תמשיכי להקיף אותי מכל
הכיוונים. תגני עלי מפני  העולם, אל תתני לו להכאיב לי. בשם
האהבה הכרזנו ג'יהאד על המבטים שדקרו אותנו, על חוסר-ההבנה ועל
השנאה שלהם לכל מה שהיה אנחנו.
אבל כשחטפת את הילד של השכנים בגלל שהרעש שהוא עשה בצהרים
הפריע לי לישון, מישהו החליט שהגזמת.
שלא תחשבי שאני מאשים אותך. אין סיכוי שהיית מצליחה להתגבר
לבד על כוחות הימ"מ שהקיפו את הבית. אפילו אם הרגל שלך לא היתה
נפגעת מקליעי הצלפים ולא היית משתנקת מהגז המדמיע, אין סיכוי
שהיית מצליחה לצאת מזה נקי. בשום פנים ואופן לא.
אחרי שהם הסתערו על הבית ופינו את השוטרים שנהרגו, הגיע
אמבולנס ולקח אותך ל"שיבא", ואחרי כמה ימים ל"אברבנל". שש
ניידות ליוו אותך לשם, כמו גמדים קטנוניים שכובלים את גוליבר
רק בגלל שהם לא יכולים להכיל אותו בחייהם. שש ניידות ניסו
לבודד אותך מפניי.
גרטרוד מתוקה שלי. לנצח אודה לך על כך שדאגת עוד לפני החטיפה
לשלוח אותי הרחק מהבית, לחופשה באמסטרדם, כדי שהשוטרים לא
יוכלו להפליל אותי. כשנחתתי בארץ דאגתי נורא כשגיליתי שלא באת
לאסוף אותי מהטרמינל כמו תמיד. אבל אני לא כועס. השוטרים שחיכו
לי ליד הבית ועיכבו אותי לחקירה סיפרו לי מה קרה.
עורך-הדין שלקחתי בשבילך אומר שעל רצח חמישה שוטרים, אין סיכוי
שתקבלי פחות ממאסר עולם. אבל אני מסביר לו שאף-אחד עוד לא נזרק
למאסר עולם בגלל אהבה. כלא זה מקום בשביל פושעים. לא בשביל
גרטרוד המאוהבת שלי.
משום מה כולם אומרים עכשיו שאת חולת-רוח. אז מה, אני משיב, אז
תנוחי כמה ימים בבית-החולים. בסוף הרי תבריאי ותחזרי שוב
הביתה.

בכל יום אני יורד לשוק וקונה זר פרחים רענן בשבילך. אני מתיר
את הגומייה העוטפת את הגבעולים, משכיב את הפרחים לישון בתוך
אגרטל ומכסה אותם במים. פעם ביומיים אני מחליף את התפוחים
בסלסלה שבהול בתפוחים חדשים. דלישס ירוק. הסוג שאת אוהבת. אני
מכין הכל למקרה שתופיעי פתאום. מתי את חוזרת?