פשוט אפרטוש / וידוי |
אהבתי את הכעס שבער בי כל כך,
שאריות הכמיהה שהשארת לי
ורסיסים של שנאה שצרחו בתוכי
נותרו כמזכרת ממך-
בכל יום הכתה בי עוצמם
וצווחה לי אמת.
וכשתמה סערת הרגשות-
חלפה כלא הייתה,
נשכחת גם אתה
ודמותך נותרה בעיניי
כזכרון נעורים מתוק.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|