א. י. ל. / בזמן כתיבה |
כוכבים זוהרים מרחוק,
והשמש נופלת למטה,
משאירה ניצוץ אחרון.
מכשפות יוצאות אז לדרך,
רכובות על גבי מטאטא.
ערפדים מרימים ראש ברומניה
מחכים למנה הלילית.
בכפרים נדלקות מדורות,
סלמנדרות רצות בתוכן.
ותנים מייללים לגובהה,
מחפשים זאבים רעבים.
ואני הינשוף הלילי,
שוב יושב לכתיבה הלילית,
מזמן שדי השראה,
שייפחו עלי מרוחם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|