מוקדש למאיה, תפסיקי לקרוא לי בשמות של אקורדים!
"רגש: פגיעה בערכים ומוסר או הפרעה מוחית מתקדמת.
סימפלומאטנטיות מוחית: חומר במוח הלוקח את היכולת להרגיש."
היא הקריאה לי את זה בשמחה של ממש, אפילו שזה די פגע בי. ברחתי
משם, אף פעם לא אהבתי את שיעור פסיכולוגיה.
תמיד כשהקריאו משהו על אנטי-קונפורמיסטים, נון-קונפורמיסטים או
חריגים, 25 זוגות עיניים הסתובבו אלי ואני הרגשתי שהיא מקריאה
את זה לי במיוחד, ואיך זה להיות שווה ערך לאבן שבועטים בה
בהיסח הדעת.
הראש שלי כאב, ולא היתה אחות בבית הספר - אפשר להלשין למשרד
החינוך - אז הלכתי למזכירות להתקשר לאמא ויצא במקרה שהתקשרתי
למאיה - באמת במקרה - ודיברנו כל ההפסקה.
מאיה אמרה שאני טרצה פיקארדית. "מה זה טרצה פיקארדית?"
התקוממתי בחוסר הבנה.
ומאיה הסבירה לי, שטרצה פיקארדית זה אקורד אחרון מז'ורי ביצירה
מינורית לגמרי שבאך כתב, ואין קשר בין היצירה לסיומה.
"עדיין לא הבנתי למה אני טרצה פיקארדית." קראתי בתסכול, מפנה
את תשומת ליבה של המזכירה עם הפס האדום בשיער והסיגריה מן
הדוחות של תלמידים נכשלים אלי.
ומאיה טרחה להסביר. "את טרצה פיקארדית כי הסולם של באך לא היה
קשור לעצמו - התחיל בדבר אחד וסיים באחר לגמרי - וגם את לא
קשורה לעצמך."
ההבנה הכתה בי. היא באמת הכתה בי כי המורה שלי למתמטיקה נכנס
ודרך לי על הרגל בכוונה, מותיר אותי באמצע צעקת 'אאוץ'!' בסולם
גבוה - גם על זה אפשר להלשין למשרד החינוך - והלך.
ניתקתי עם מאיה ונכנסתי לשיעור פסיכולוגיה השני. הסברתי למורה
שפרויד טען שכל עוד אין הבדל ברקמות הגוף שלנו כולנו שווים גם
אם לחלק מאתנו יש חולצה וורודה-עגילים ענקיים-כפכפי
אצבע-בריטני ספירס ולחלק השני יש שיער לא חפוף-שחור
בעיניים-ג'ינסים קרועים-טי שירט'ס גדולות.
המורה אמרה שלא נכון כי הנה לגברים ונשים אין את אותן הרקמות
מאחר ויש להם איברים שונים וככה בדיוק צריך להתייחס למינים -
מעמד האישה בלה בלה בלה - אבל הוכחתי לה שהיא טועה כי הרי גילו
שהרקמה שעוטפת את הזין וגורמת לאורגזמה שווה לרקמה של הדגדגן,
נראה אותך מתגברת על זה. הא.
אז היא העיפה אותי מהכיתה כי אמרתי זין ודגדגן בשיעור שלה.
אז אני טרצה פיקארדית - מורידה עוד שתי בירות מול הטלוויזיה -
שמעבירה לקונצרט הצדעה לבאך היקר, מקשיבה לצלילים שאני מתנגנים
ומתאדים לאוויר כעבור שניות, אבל מתוך כל הבזבוז שבזה, מבינה
את התנגשות המיתר עם האוויר, את היופי שבצליל הלא מכוון.
מתקשרת למאיה להגיד לה שהבנתי מה היא ניסתה לומר לי כל הזמן,
מורידה עוד ראש, הולכת לישון, ולמחרת בבוקר משנה את המייג'ר
שלי מפסיכולוגיה לתיאוריה במוזיקה. |
