החוזק הינו להתעלות מעל לנורמה
לפרוש כנפיים
אל החופש המתיימר להיות אבסולוטי
לתת לזמן לשייט במלוא עוצמתו
ולהחליק מבעד לשיערך...

כמו רוח המתרוממת מעל מפל כחול הזורם לו בין עלים ועשב ירוק
לחיות את החיים בפשטותם
לחשוב את דרכך
ולהתמוגג מן הכבלים
המצפים אותך כבטון חלול ואפור, אך סדוק

היית פעם בשמיים ?
כן, זו אותה ההרגשה
של אותו רגע בו אינך מרגישה את הקרקע מושכת אותך אלייה
את עפה
נסחפת
מתהווה לתוך העולם הטהור שרק מעטים התוודעו אליו

כך, חופשייה
כשריח חלומי סוחף אותך אל מעבר לציפוי השברירי
ואינך שומעת עוד דבר מעבר לציוץ הציפורים
את שוכבת
צפה בתוך המים הקרירים והזקים
בעודך רואה את שמי התכלת וכמה קצוות צמרות עצים
עגולות וענוגות שעליהן העלים מלבלבים

את בתוך אגם שמיימיו ממלאים אותך בהרגשה שמיימת וצחה
את חשה את עדינות העשב מלטפת אותך מעט בקצה ראשך
נשימתך רוגעת
את מרגישה אור לבן מתהווה בשמי התכלת
אינך רואה את השמיים עוד כאשר האנשים,- התעלת

הזמן הפך לאינטרלי והטוהר משולב בך
אינך זקוקה עוד לצוף במיי האגם
את פוקחת את עינייך
כבר לילה
אך אינך רואה את החושך
כי אם רק את הכוכבים...

15.2.01