עוד 3 שעות יש לי יום הולדת!!!
איזה כיף,אנחנו יוצאים לאיזה מועדון של סלסה אבל אתם יודעים מה
זה לא הקטע החזק פה
מה שחזק שאביב המדריך יהיה ,אז מה אם יש לו חברה מרגישים שיש
ביננו איזה קליק.
זה מוזר אבל אני ממש מתרגשת הבטן מתערבלת לי ,איזה מוזר זה קרה
בפעם האחרונה בכיתה ז' ועכשיו עכשיו אני כבר בת 17!
מותר לפתח ציפיות נכון?הרי מה זו היומלדת שלי אין סיכוי שדווקא
היום הוא לא יבוא,אבל רגע מה אם הוא לא יבוא?.?הכל יהרס,לא לא
חושבת על זה בכלל.
עוד שעתיים אנחנו בכניסה של המועדון,נו כבר אני רוצה להכנס רק
לראות כבר אם הוא פה ..בטוח שכן הרי זו בימהולדת שלי..יהיה
כיף!
נכנסנו
הוא לא פה
מתחילים לזרום אנשים והאדרנלין שלי ברצפה אני מרגישה כאילו עוד
שניה אני מתפוצצת מכאב,נשבעת ,כואב לי.
אני מצליחה להעמיד פנים במשך כל השעה אולי הוא עוד יבוא
...בעצם בטוח שהוא יבוא,נכנסים על קצות אצבעות ספקות ללב..אז
אולי הוא לא יבוא?.
נגמרים הלימודים השעה 11 שזה אומר...אתם כבר יודעים
ואביב ,אביב לא בא
אני יוצאת החוצה לנשום אויר ומרגישה שהכל מסתובב ואז אני רואה
את החברים של חבר שלי לשעברהוא כמו שהוא נוהג להגיד "האקס"
אני אומרת להם שעוד שעה יש לי יומהולדת בטוחה שיפלו עלי
בחיבוקים ואיחולים אבל לא!מתברר שהשבוע אני הקרבן והם עושים לי
פרצוף וממשיכים ללכת.
נשברתי !
התחלתי לבכות כמו מטורפת יוצאת נכנסת אנשים מנסים לדבר איתי
ואף אחד לא מבין לא מבין שכואב לי בלב באמת כואב ואני בוכה
וצועקת שכואב ושואלת את ה' מה בסך הכל ביקשתי רק שהוא יבוא
והוא לא בא
ואני עדיין עומדת בחוץ עם ז'קט דק קופאת מקור בוכה ומחכה ,
כל מכונית שמגיעה מקפיצה לי את הלב ,אולי זה הוא?והוא יבוא
וכולנו נצחק ונשמח ...ונרקוד ונרקוד ונרקוד
אבל אני ממשיכה לבכות והשעה כבר 11 ועשרים
כבר מתחילה להבין שהוא לא יגיע וכמו ילדה קטנה לא מצליחה לעכל
פשוט לא מצליחה
עוד חמש דקות מתחילה היום הולדת מה עוושים? שוטפים פנים לובשים
הבעה צבועה ויוצאים לדרך אני נכנסת וכל המועדון מלא בזיקוקים
בלונים ואנשים ששרים לי יום הולדת שמח כולם קופצים עלי ואני
מנסה באמת.
התקליטן מכריז על היומהולדת שלי וכולם צורחים ושמחים הוא מקדיש
לי שיר אהוב וכל המדריכים רוקדים מסביבי ,אפילו זר שמו לי..אבל
מה זה שווה ....אביב לא פה ואביב לא רוקד איתי
תודה לאל נגמר השיר וההבעה הצבועה כבר לא הצליחה לעמוד על שלה
יותר והבכי חזר בכל מקרה מאוחר יותר האקס קרא לי לשיחה וסיפר
לי מה מטריד אותו ואת חבריו היפים והאמיצים ...נודע להם שאני
בגדתי בו כשהיינו ביחד! מה???לעזאזל !אני מתעצבנת ומסבריה לו
שזה לא נכון מקווה שהוא מאמין והולכת משם..נמאס לי.
תודה לאל הערב נגמר ואני חוזרת עייפה הביתה ועדיין בוכה מממש
מוטיב חוזר בערב המזדיין הזה.
בוקר עכשיו כבר יש לי יומהולדת במשך כמה שעות טובות אני קמה
הולכת לבית ספר בלונים כל בית ספר עם מדבקות של "מזל טוב שירה"
ו -"שירה בת 17", מתעודדת טיפה אבל עדיין כואב לי בחזה אוף זה
לא עובר. כל היום רק חושבת עליו.
מגיעה הביתה במעלית חושבת לעצמי הלוואי וכל החדר שלי מלא
בלונים אדומים ואביב מחכה לי שם איזה כיף ...נכנסת הביתה
והכלבה שלי מועילה בטובה ומעלה מן חיוך מזויף...בוכה.
הולכת לישון מתעוררת בבהלה מעוד פלאפון מטומטם מי זה??אני
צועקת לפומה? למה את עוינת ?שואל הקול הלא מוכר
אתם מנחשים ?כי אני עדיין לא עיכלתי לקח 10 דקות לפחות להבין
שאביב התקשר
אתם קולטים????אביב התקשר איחל מזל טוב ושאל מה אני עושה היום
פנויה למענך עניתי הוא אמר שהוא עובד בשליץ ושאל אם אני רוצה
לבוא
בטח!
הוא בא אסף אותי ,לא לפני שהביא לי בלון אדום וגדול
אני הכי שמחה ,הלב שלי בוער!!!
עוד מעט 10 נותרו שעתיים אנחנו מגעים לשליץ...הפתעהההההה
כל החברים שלי מחכים לי שם עם מתנות ובלונים כולם שמחים
אבל בעיקר אני מה שאומרים וזה מסר חשוב לחיים "כגודל הפיציות
כך גודל האכבזות" וכן זו לא טעות כתיב אני נוטה להגיד הרבה את
המשפט הזה בצורה הזאת.
אז זהו דקה ל12 ואני כותבת עכשיו את הסיפור שלי כדי שתדעו שיום
הולדת זה דבר גדול אביב נישק אותי לפני 10 דקות כשהוריד אותי
בבית  ואמר לי: אני לא יודע להסביר את זה אבל את מאוד
מיוחדת...מדהימה!
הסמקתי והלכתי ,זהו היום נגמר ,יום עצוב ושמח של בכי וחיוך
בואו נאמר לסיום:מעורב רגשית:-)

19.12 השעה 15:00 עדיין יום ההולדת עוד לא נגמרה היה נחמד
ליצור לי יום הולדת מושלמת ובואו נראה אולי אבל רק אולי משאלות
מתגשמות!
לא מצפה אבל מחכה.
שלכם שירה...