אהבה שבלב היא לא זו שכואבת
המחשבה על כך היא זו שצורמת
אם נחכה כל יום ליום המחר
חוששני שזה יהיה מאוחר

הלב נרמס לא בעקבותיה
אלא בעקבות מחשבה קלוקלת אודותיה
ואם את מתמוססת מצער ויגון
זה מפני שאיבדת את השעון
השעון הפנימי שמודיע
השעון הלוגי שמתריע

מחר תמיד יבוא עוד יום
ובתקווה איתו יביא גם את החלום
שלכל אחד ואחת יתגשם
וה"סכנה" מעל ראשנו תחלוף ותעלם

להתחיל את היום בחיוך פרוע
זוהי נישה מומלצת אצל כל רופא ידוע
כל שכן ברגל ימין
כי עולמנו, לצערי לא רחום ועדין