הכנסתי אותך למיטתי
נתתי לך את הכרית האהובה עליי
אפילו את הקור חיבקתי כדי שלך לא יהיה קר.
ומילותייך
מילותייך היו כיוד לפצע פתוח
והפכו לחרבות בליבי.
הכל נשאר כשם היה- אמרת
בלי לחשוב או להבין שרציתי יותר.
המילה שלך שווה כל כך הרבה יותר
מכל ביטויי החיבה הרדודים של אחרים...
כל כך ציפיתי לרגע שתגיע ותיגע
חיבוק ולא יותר
ולא הבנת זאת
וחשבת שבכך אנו מחזקים את הקשר
נכון, צדקת
אבל לא מספיק!
הרי תמיד טענת שאני רוצה יותר משיכולתי להשיג...
ואני רציתי אותך בדמותי
רציתי אותך לפי התבנית שלי
ואתה פשוט נשארת כשם שהיית
והרגש הוא אותו רגש... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.