הרבה שירים שרו לך.
הרבה מזמורים חיברו לך.
הרבה אימרות אמרו עלייך.
הרבה רכילות סיפרו עלייך.
אך את מלותיי עדיין לא שמעת.
ירושלים, עיר התקוות.
ירושלים, עיר המלכות.
ירושלים, שלנו את לעולם ועד.
אני מרגיש שייך אלייך, כל פעם שאני מבקר אצלך.
אני מרגיש אוירה רוחנית, אוירה דתית.
אני מרגיש את היהודי שבי פורץ החוצה
וקורא לך לחזור אליו, קורא לך להיבנה מחדש.
ירושלים, כל אהבתי שמורה לך,
רק תשאירי גם לי קצת אהבה.
ירושלים, אל תתני להם לפגוע בך,
אל תתני לאף אחד לקחת אותך.
את שלי, את בתקוותי
ואיש לא יקח אותך ממני,
איש לא ינתק אותי מאהובתי. |