|
בקבוק חדש יורד מהמדף
קשה לי שאת פה, חבל שרק אצלי בראש
הפקק נפתח לאט, צבעו שחור
אירוני, כמו השיער שלך
ארבע קוביות קרח בכוס מלאה בזיכרונות
כמו ששתינו ורצינו לשמוח
אותה הכוס אך עם כוונות ריקניות
מוזר, עכשיו אני רוצה לשכוח
הכוס מתמלאת לאט
להיפגע זאת הרגשה טובה
עוד כוס נגמרה ומוזג אחת נוספת
המגע הרך, העיניים החודרות, החיוך הכובש
מטה את פי הבקבוק למזוג עוד כוס
נזכר בזאת שפגשתי שלשום שניסתה...
עוד כוס נגמרת לחיי השכחה
...רק ניסתה למלא את החלל
עוד כוס כדי לשכוח
עמוק בפנים מרגיש מנוצל
הבקבוק עומד להיגמר
מרגיש ברומו של עולם
כוס אחרונה - "לחיי השכחה!"
ראייה מעורפלת אבל את נראית בברור
הבקבוק נגמר
הזיכרון לא מת
ואת עדיין עמוק אצלי בראש...
-אחד. |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.