הוא עמד מול הקיר. הוא הרים אבן והטיח אותה אל עבר הקיר, הטיח
אבן שנייה ושלישית, והקיר עמד דומם, סופג את המכות.
אבן אחר אבן המשיך בסקילה תוך כדי שהוא מקלל ומגדף, את כל הזעם
שהיה בו הוציא על הקיר, כל הכעס שהתבצר, והקיר לא הגיב, עמד שם
סופג את ההטחות.
עם אחת הלבנים החל בועט ומכה באגרופיו והקיר איתן, לא מגיב.
כאשר הרגיש שכוחו הולך ואוזל, והוא הולך ונרגע, הרים עוד אבן
חצץ לבנה וזרק אותה אל מרגלות הקיר.
הקיר נפל, ענן אבק נישא מעליו וירד חזרה, לבנים בתפזורת אחת על
גבי השניה. הוא עמד המום מול הערימה.
מאוחרי ההריסות היא עמדה, הרימה את אחת הלבנים, והטיחה בראשו.