שמי מהדהד בראשי
וכל הקולות אינם מוכרים
מחשבותיי נודדות בחופשי
אל תוך מקומות אין- סופיים.

ובמחשבותיי הנודדות
הופיעה נערה
נשמתה ונפשתה בודדות
וקרע עז בליבה.

עיניים אדומות
בוהקות בעלטה
שפתיים אדומות
כדם החיה.

הפחד ניבט מעיניה
אין איש היודע מה היא מסתירה
בעל החיים הארור
אשר טינף את דמה בתאווה.

ובעורי מחלומותיי
הבנתי לראשונה בחיי:
איש נופל- אין שמיים אין קרקע
ארס קוטל- רק מוות נתת.

הסוף הוא ההתחלה- החוזר חלילה
המוות הוא גורל מר...