|
שמי מהדהד בראשי
וכל הקולות אינם מוכרים
מחשבותיי נודדות בחופשי
אל תוך מקומות אין- סופיים.
ובמחשבותיי הנודדות
הופיעה נערה
נשמתה ונפשתה בודדות
וקרע עז בליבה.
עיניים אדומות
בוהקות בעלטה
שפתיים אדומות
כדם החיה.
הפחד ניבט מעיניה
אין איש היודע מה היא מסתירה
בעל החיים הארור
אשר טינף את דמה בתאווה.
ובעורי מחלומותיי
הבנתי לראשונה בחיי:
איש נופל- אין שמיים אין קרקע
ארס קוטל- רק מוות נתת.
הסוף הוא ההתחלה- החוזר חלילה
המוות הוא גורל מר... |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.