פקק באיילון מעורר בי מחשבות
אני מביט מהחלון יש נשים שמתאפרות
כשהפקק מתדרדר מן הפח אל הפחת
אפשר לראות גברים שמרביצים תגלחת.

אני רק בוהה בטמבון שמולי
הולך ומתרחק באופן כללי
הלו אדוני, לאן אתה רץ?
עוד 40 דקות אמרו בגלגל"צ!

מצדי אפשר לזרוק את המכונית לעזאזל
היא בזבזנית, יקרה והדלק על הכוכב אוזל
מכונית אחת תופסת מקום של שלוש
ויש תאונות, פגיעות גב, פגיעות ראש.

אתה תקוע בפקק באוטוסטרדה ובעיר
פותח חלון ושואף זיהום אוויר
וכל אלה מגמדים את עוצמת הבעיה
כשאתה מסתובב שעה כדי למצוא חניה.

אני מדמיין רק תחבורה ציבורית
כזו שבכלל תחליף את המכונית
קרוניות מרווחות, נסיעה בטוחה
לעשיר, לעני ואולי גם לך.

בקרה ממוחשבת בשליטה ממשלתית
עם תוספת קלילה של מס קרונית
קארל מרקס היה ודאי טופח לי על השכם
גלאסנוסט! פרסטרויקה! עבודה! לחם!

לי זה לא משנה, אני נוהג רגוע
כבר איחרתי את המועד, פספסתי את האירוע
כנראה שנולדתי באיחור של 5 דקות
יש דמויות בחי שעדיין מחכות.

אני מאחר כרוני, זה פגע בי למכביר
והצגתי דוגמא שאת העניין תבהיר
קפץ לי לראש הרעיון הגאוני
דוקא עכשיו, כשאני מאחר להלוויה של עצמי.