כל הארנבים עומדים מסודרים בשורה
לא מסתכלים לצדדים, לא אחד על השני
אך עדיין נחשבים קבוצה, חבורה
והם עומדים במעגל סביב האני.

אני עומדת במרכז, באמצע
אן דן דינו בעניים עצומות
בחרתי אחד - ואלי הוא יצא
לכולם גם פרוות מדהימות.

כל אחד לבן אך עם זאת לכל אחד ייחוד
כל אחד יפה בצורה אחרת
לכל אחד מהם יש ייעוד
כולם מפלסטיק ואת כולם לבסוף אני שוברת.

וזה לא בכוונה תחילה
ובכלל לא נשלט
כילדה בת שלוש יש לי מעין תכונה שבכלל לא מועילה
והיא היצר ההרסני המוחלט.