סירבת ללוותני כאשר יצאתי לחופשתי
או לחזות בי לבושה במיטב בגדי-תיירותי
שתקת; שיחתינו האחרונה היתה רצופה סערות ורעמים
החלל בלילות-היעדרי שיכך את זעם-געשם של הימים
ובתי-המלון העריצו אותי - בלעדיך, סקרנית אך תלושה
אחרי שטעמתי מחוזות זרים, אחרים
את חלקם טרם ידעתי וחלקם מוכרים
השתוקקתי לשוב לחיק עמקיך
שתקיפני בהריך, תלטפני בנהרותיך
וימינו יתמזגו שוב לאוקיינוס בלחישה
ועת השקפתי לעבר האופק הנפלא
של שקיעתך הזהובה, של ימתך הכחולה
הרגשתי שוב בבית, במולדתי - איתך
ואני, אך הנחתי כף-רגלי העורגת על אדמת-קודשך
וכבר סילקת אותה בעוררך רעידת-אדמה אדישה
ספטמבר 2000 |
