רעות אביב / בכי |
גבוהים אחרים.
הלכנו יד ביד מחזיקים שקית עם רסיסים ביד אחת, ומקל נדודים ביד
השנייה, מחפשים את הנזיר שיביא לנו את הדבק.
הנזיר התאבק עם תשוקותיו החשאיות, הוא מתחרט על הרגע שהבטיח
לאלוהים שהוא רק שלו, הרי ידע שהידע יבוא.
כורסאות הקטיפה של אמא אדמה עלו ברקבון אל השמיים מלאים בשמחה
עגמומית שכזו,
הכל בגלל הניפוץ הגדול שדרדר לעצמו ניפוצים חדשים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|