כשסקרת את גופי אז, בערב ההוא, מה ראית?
כשחדרת לתוכי, פוצעת את לבי, עם עינייך החמות
מה גילתה עלוותי וכותרתי הסגורה?
14 חורפים גלומים בניצן שאך החל את עטרתו לגלות
14 חורפים גלומים בנפש זועפת, קרירה
ואת הפשרת את נפשי, והשאלת לה את לטיפתך בה להתכסות
אך נפשך שלך קפואה ואפאתית נותרה
כשיצאת למסע דוהרת על ירכיה, היכן היית?
רציתי אני להיות בת-לוויתך, או אתונך הנאמנה
בכיתי מולכן אך את הבטת אליי למעלה בחיוך, ללא מילה לומר
וכשגמרת, מחית את אגלי הטל מעל לחיי ומעל נפשי המעונה
נשקת לי נשיקה אכזרית - שפתיך לוהטות אך דמך קר
אמרת לי: "את תלבלבי, תשגשגי, אולי עוד שנתיים, אולי עוד שנה
גם את תגדלי, בבוא היום, להיות פרח-בר".
אוגוסט 2000
|