עִם קֶרֶן שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹנָה
הִדְהֵד פִּצּוּץ, יִלֵּל צוֹפָר,
וְעִיר שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּ
בָּלְמָה מִמֵּרוֹצָהּ הַמַּר וְהַנִּמְהָר.
נִמְלַא הָרְחוֹב קִרְעֵי מַתֶּכֶת וּבָשָר.
מֻכַּת פַּלָּצוּת הָעִיר, שְׁרוּיַת אֵימָה.

הַרְחֵק מִשָּׁם,
נֵעוֹר מִלַּיְלָה טְרוּף שֵׁנָה
אֶל בֹּקֶר מַר, נִסְעָר.
הִדֵּק כַּף יָד לַחָה אֶל הֹלֶם רַקָּתוֹ
כִּמְנַסֶּה לִמְחוֹת קוּרֵי זְוָעָה,
לִתְחֹם בֵּין הֶעָבָר וְהָהֹוֶה,
אַךְ לֹא הִצְלִיחַ לְהַשִיג אֶל בִּינָתוֹ
מִנַּיִן בָּא וּמִתְהַוֶּה אוֹתוֹ הַכַּעַס
הַטּוֹוֶה קוּרִים עִקְשִׁים
בְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ,
וְלֹא הֵבִין לָבֶטָח
אִם סִיּוּט לֹא בֵּן חֲלוֹף הוּא זֶה
הַמְּהַפֵּךְ גַּלֵּי מִאוּס בְּקֵבָתוֹ,
אוֹ מְצִיאוּת חוֹלֶפֶת דִמְיוֹנוֹ הוֹזֶה,
וְלֹא יָדַע, הָאִם חָלְפוּ חַיָיו כְּמַחֲזֶה
אוֹ טֶרֶם בָּא מוֹתוֹ.

נִמְלָא הָרְחוֹב
קִרְעֵי מַתֶּכֶת וּבָשָר.
קְדוֹשִׁים, קְדוֹשִׁים וּמְעֻנִּים
עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם
וְנֶאֶסְפוּ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים
אֶל שַקִּיוֹת קְטָנוֹת
כְּמוֹ גְּבִישֵׁי יַהֲלוֹמִים,
וְכָל הָמוֹן הַדָּם
נִשְׁטָף בְּזַּרְנוּקִים וְנֶעֱלָם,
וְקוֹל הָמוֹן אָדָם
זָעַק מִן הַכִּכָּר -
נָקָם!

הַרְחֵק, הַרְחֵק מִשָּׁם,
יַטִּיל מֵימָיו,
יִרְחַץ פָּנָיו בְּצוֹנְנִים,
וּבַקָּפֶה הַחַם יַחְרֹךְ גְּרוֹנוֹ.
הֲלֹא בַּזֹּאת יַחְפֹּץ אָדָם
בְּשַׁחֲרִית יוֹמוֹ;
אֶת לֵיל הַבַּלָהוֹת יִדְחַק מִזִּכְרוֹנוֹ,
יִשְׁכַּח כִּי בָּא אוֹרֵחַ
לֹא קָרוּא אֶל חֲלוֹמוֹ.
אַחַר, לִכְשֶׁיַפְלִיג בִּנְהָמַת מוֹטוֹר
אֶל דֶּרֶךְ הַכֻּרְכָּר הַלְּבָנָה
תִּמַּס כָּלִיל הַמּוּעָקָה,
וְהַכִּשּׁוּף הָרָע יִפְקַע
אֶל מוּל הָרוּחַ הַחָרְפִּי,
כְּלֹא הָיָה.


מרץ 1996