[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל דבלסטין
/
הכוכב של גאיה

כל יום שישי כשגאיה הייתה חוזרת מהגן היו מחכים לה בבית המון
אנשים, שירה ואמא ואבא ויפה ולפעמים גם אני.
מאז שהיא הייתה קטנה אני מחכה לה בבית ושהיא חוזרת היא שמחה כי
היא רואה שכולם בבית.


יום שישי אחד כשגאיוש הייתה בת שלוש היא חזרה מהגן וכולם חיכו
לה בבית אמא ואבא ושירה ויפה ואני לא, רק אני לא.

             




הטלפון שלי צלצל ,הרמתי כשראיתי שעל הצג היה כתוב "אבא בית",
שלום אמרתי ושמעתי את גאיה שלי מיללת בקו השני.
חשבתי שאת בבית היא אמרה לי...
אמרתי לה לא זה השבוע אצל אמא חמודה,מצטערת.
אבל אני רוצה שתהיי פה אני שומעת את הקול הקטן אומר, ציירתי לך
ציורים בגן.
אני מצטערת גאיוש אני אבוא ביום שני.
היא נושמת עמוק ואומרת לי, אני רוצה שתהיי לידי-כמו פעם ואז
היא שותקת ושוב אומרת לי שהיא רוצה שאני יבוא.
אמרתי לה שתירגע ותעלה לחדר שלי ,אמרתי לה שאני אפילו מסכימה
שהיא תשכב במיטה שלי, שאני אפילו מסכימה שהיא תשכב עם הראש
כלפי התקרה ותסתכל כל היום על הכוכב שהיא כל כך אוהבת.
הכוכב שלה,הכוכב של גאיה.
היא אמרה לי בסדר וניתקה, מאז כל פעם שאני לא נמצאת בבית היא
מרימה אלי טלפון ואומרת לי,
אני הולכת לכוכב שלי, ואני לא מצליחה לסרב כי זה הכוכב
שלה,הכוכב של גאיה.

               



היום היא בת 5, גאיה שלי בת 5.
אני כבר לא מחכה לה בבית בימי שישי לא מדי פעם ולא לפעמים, כי
זה יום שישי ויש לי צופים.
יותר אני לא מקבלת שיחות טלפון סתם מתוך געגוע,
יותר גאיה לא מבקשת לראות את הכוכב שלה,
יותר גאיה לא מזנקת עלי בכל פעם שהיא רואה אותי,
יותר גאיה לא מנשקת אותי,ולא מחייכת אליי ולא מחבקת אותי,
אבל הרבה פעמים המבט שלה נתקע בי והוא כועס והוא צועק,
ואני אומרת לה שתלך לכוכב...
ואז היא מסתכלת עליי שוב ואומרת לי בשקט,שהוא כבר לא הכוכב שלה
ושאני כבר לא האחות שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עוד מהתקופה
שטאטתי את
הביובים של
מטרופוליס
ידעתי.. שלא
ייצא מהסלוגן
הזה כלום.

-מובטלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/12/01 13:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל דבלסטין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה