New Stage - Go To Main Page

ליאו שפרמן
/
ויכוח אין סופי

כשהיא ישנה הסתכלתי עליה כפי שמעולם לא הסתכלתי, היא היתה כ"כ
שלווה, ישנה שנת נצחים.
הבטתי עמוק בנשמה שלי וראיתי שני יצורים שהחלו אומרים "זה לא
טוב אל תעיר אותה" והשני "תן לה לשתות את נוזל החיים". ידעתי
שכאשר אתן לה ללגום תתעורר לחיי נצח, וכל ההתלבטויות האלה עוד
לפני שעשיתי את המעשה.
אתמול נפגשנו בבית קפה ומיד נדלקנו אחד על השני וגמרנו בסופו
של דבר במיטה של, מתנשמים ומתנשפים מהר לקצב המוזיקה שהיתה
בינינו, לבסוף אנחה ואני מסתלק לפני שהיא בכלל  התעוררה. פעם
אחת רציתי להישאר כל היום במיטה עם אישה, להתעורר כשהיא
מתעוררת לזיין לאור חמה, פעם עוד יכולתי אבל אין לי יותר
ברירה.
שוב נפגשנו היום, הפעם הלכנו לדירה שלי והיא נשארה לישון ושוב
היו התנשמויות ובקושי נשמתי, במרתף שבו חייתי לא היו חלונות
והיה כמעט מחניק, יכולתי כמעט למות. אה אופס, אני כבר חי-מת.
הבטתי בה כ"כ טהורה, ידעתי שכשאספר לה תברח ולכן הייתי צריך
לחשוב טוב, לחשב כל צעד בדרך הקשה. היא הסתובבה, שני הקולות
בתוכי המשיכו לדבר בינהם, מתווכחים ויכוח אין סופי.
הערתי אותה בנשיקה, ונשימה חמה על אוזניה, היא התעוררה וחייכה.
הראתי לה את שיני והיא החלה לצחוק והראתה לי את שלה. הויכוח
הסתיים. נכנסנו שוב לתהום אחד של השנייה ושוב נשיקה והרבה
אהבה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/11/00 9:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו שפרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה