אלו היו חיים צבועים ממש. לא אהבתי שום דבר שעשיתי, לא נהניתי,
לא היה לי כייף, לא הייתי מאושרת. אבל זה לא ממש רגיל, אז פשוט
עשיתי את עצמי נהנית ומאושרת.
כשאכלנו את ארוחת הסדר, בערב פסח בשנה שעברה, ממש לא היה לי
טעים. אבל התלהבתי מהאוכל העשיר כמו כולם, שיבחתי את בעלת הבית
על טעמה המיוחד והתכבדתי במנה גדולה של מרק ירקות. אך זה לא
היה טעים. אני פשוט לא בן אדם שאוהב לאכול.
כשנסענו לחיק הטבע, ליערות שבאוסטריה, כולם התלהבו מהמראה
המלהיב. אני התלהבתי איתם ואמרתי כל הזמן שאני פשוט מתה על
טבע. אבל בלב, ידעתי שאין בזה שום דבר מיוחד. אני פשוט לא בן
אדם שאוהב טבע.
כשנסענו לתחרות הכלבים השנתית היו שם אלפי כלבים "חמודים" כמו
שכולם אמרו. אז נכון שליטפתי אותם וחייכתי ואמרתי "פוצי מוצי"
כל הזמן אבל ידעתי שהם חמודים רק בגלל שהם שונים. אולי אני
פשוט לא בן אדם שאוהב בעלי חיים.
כשיצאנו כ"דבל דייט" אני, קטיה, יואב ואמיר, לא הפסקתי לנסות
להרשים את אמיר, למרות שדווקא אני הייתי אמורה להיות בת זוגתו
של יואב. קטיה אמרה לי כמה חתיך הוא והכל... אבל המראה החיצוני
של הבן אדם פשוט לא חשוב לי.
כשתמר ותום נפרדו אחרי שנתיים שהיו חברים, אני בכיתי. ניסיתי
לעזור לתמר ולעשות את עצמי שאיכפת לי. אבל פשוט לא היה לי. אני
פשוט לא בן אדם שבוכה בגלל דברים כאלה.

אותו יום היה היום הכי מאושר בחיי. רגע אחד, קצר כדי לתאר
אותו, אך גם אחד שגרם לי אושר. פעם ראשונה עשיתי משהו כי רציתי
לעשות אותו. נסעתי במרסדס המושלמת שלי, עצרתי בצד על גשר אחד
ויצאתי מהמכונית. התקרבתי לקצה והסתכלתי למטה. נהר הירקון כבר
יבש לגמרי, הא? אני לא זוכרת שפחדתי. אני לא בן אדם שמפחד
מגבהים.
באותו יום זה נראה לי ממש מושלם, לעשות משהו כי רציתי לעשות
אותו. אז פשוט העברתי את הרגל מעבר למעקה וקפצתי. והפעם זה היה
כי רציתי לעשות את זה. אני פשוט לא בן אדם שאוהב את החיים.