|
בשקט שיש
כל הזמן הזה
בלילה
בשקט שנעלם עם האור
ומביא איתו את הבשורה של הים מרחוק
רואים את המראה שמזמן איבדה את יופיה
שכבר לא רואים בה יופי
רואים בה כאב של אנשים
שמעולם לא אמרו דבר
ומעולם לא הספיקו להגיד את מה שהרגישו
וכבר הזמן הזה לא נחשב בשבילהם
והם איבדו כל צורה שניתנה להם
ורק בלילה שיורד הם יוצאים חסרי צורה מהמקום החסר הזה
ובאים למקום אחר שבו כאילו לא חסר שום דבר
אבל בעצם כולם שם כבר אבודים חסרי צורה
ואפילו החלל כבר מתעלם מהם
אבל הם ממשיכים ללכת ככה כל הזמן כמו רוחות
ומצפים מהשאר להתעורר |
|
|
אהבה זה כמו סם
לא מזיק. במקרה
הזה רק צריך
לקוות שלא ימות
לך הדילר. אל
תמותי טוב?
מכור בגמילה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.