בגילי המתקדם, טוב לעתים
לא מזומנות, ולא מדי נדירות
לבקר אצל רופא המשפחה
שחיוכו תמיד מקדים לך ברכה,
ומודיע לך, לצערך,
שלא, לא, אתה לא הולך למות,
והחשש שלך הוא ענין של שטות
יש לך עוד שנים הרבה להציק לכולם
בעניין הג'ולה, כאן בצוואר, הנה, תרגיש.
ולאחר שניתן גזר הדין המרגיע (כמעט)
טוב לשבת בקרן הרחוב, בבית קפה נושן
בו בעל הבית בטוח שהוא ליצן
אספרסו כפול וכינור רוסי
לקבל בברכה את יום השישי
ולשזוף את העין בנשות הרחוב
רחוב בן יהודה הרחב כמעט כשדרה אירופאית
רחוב שאין בו,  אם מותר "כוסיות", או "שפיפות" בלשון ארכאית
אלא רק נשים, נשים יפות של יומיום, של חול.
לא בעדיים ולא במחלצות
רק אור שמש חורפי מגביה על פניהן מחמאות
והוא עדי, והוא  פנינים ויהלום
נשים עזות מבע  ונחרצות
נשים רכות ומחייכות
נשים עם סלים ועתון סופשבוע
עוגיות מבית המאפה
ובכולן משהו כל כך רגוע
שאינו לחוץ , אינו נמהר ואופנתי
אלא סתם משהו ברור והחלטי
שאינו ברור ונהיר לי
מתוקף כמובן היותי
צופה מן המין השני
צופה סמוי , בלש של חן
מה אומר לכן, נשות הרחוב
של חול ושישי,
אוהב, אוהב את כולכן.