שה תמים היה.

הלך בעקבות ארבעת אבותיו ואימו,
הלך בעקבות הבוץ שהותירו רבים לפניו.

ורבים רבים,
כי לא ידעו,
כי דהה מעל כנפי ההיסטוריה.

שחלקים ממנה נשכחו חלקלקים מאחור,
והמכחישים לא היו
כחושים, חוששים וקשוחים,
כמו אותם נשכחים.

בעזרת השם האשם,
ובעזרת נשים,
לא נשאר מי להאשים בין האנשים
ששכחו, שנשכחו, שהוכחדו
נשאר אחד בעל כורחו ועם כוחו

הכה אותו במעדר,
כמו את עדר הכבשים,
כמו שנדר שיחזיר נעדרים,
כמו שחט אותו לארוחת שחיטות,
כמו הוביל אותו לצאן לטבח,
במטבח ביתו, על מזבח השאוורמה.

אין על מה להתווכח, לא על טעם, לא על ריח.