אברהם שלום תמר / רכבת אחרונה |
זוגות זוגות
יוצאים בה אל החופש.
ורק אני
בעצב
יושב ליד התיק,
אפור מדי היום התיק.
זקנה אחת אמרה לי,
ילד,
זה הכל בראש.
היופי והעצב,
הקדרות.
גם אני,
גם אני רק צל
בדרכך.
לפתע,
לא צרבה בי השעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|