אלעד רוזנטל / הדבורה |
היא התיישבה לי על היד,
היא זמזמה בלי הפסקה,
היא רקדה לה ושרה.
היא עקצה,
זה כאב.
היא עפה לה ונעלמה
קצת לפני שנפטרה.
היא לא ביקשה רשות,
היא לא הודיעה על בואה,
היא באה, עקצה ונעלמה.
זה כואב,
אך לא נורא.
ביקשתי ידידות עם בעלי החיים,
ביקשתי אך לא מצאתי.
היא באה ועקצה אותי,
היא באה ונגעה בי,
זה כואב, זה קשה,
היא פגעה בי,
האמון ביננו נפגע,
היד שלי חבושה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|