מוקדש באהבה והזדהות לג'ויס אופספרינג, את לא לבד!!!
בתוך מבוך גדול ומתוסבך
שאין בו דלת ואין בו חלון
שם היא עוברת מפח לפח
מחפשת פתח קטון
אולי היום תוכל לברוח
מתוך המוות בו שרויה
אולי סופסוף לא תתבייש לצרוח
את אותה צרחה כואבת וכפויה
כל פניה שם בפנים
מובילה לחוסר מוצא
והיא מחפשת לה שוב חיים
אולי היום סופסוף תמצא
והיא רצה מפוחדת
משנה כיוון, משנה עמדה
ולפתע נעצרת, עומדת
עזובה ולא שייכת...אבודה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.