|
אף אם יפרידו מרחקים
נושאת שמך אתי,
זכר הדי צחוק וערגה
רעננות הים.
מאין יצרנו יש
כמיהה לחכות
תמיהה מעוצמות
רגש מחודש.
סוד ההתגלות
נוהר ומרטיט
בפינות סתריו
לבי נסער.
ובשיאי מרומי עד
ליל שימורים
מחה עקבותינו
בקולות רפים.
6/12/01 |
|
|
שלי שואלת אם
זאת שאהבה את
התל-אביבי, אהבה
אותו כמו שהיא
אוהבת אותי?
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.