אור לי / " בשילה " |
והגחנו שנית
באותו גיבוב מגוחך,
במחשך הליל
אל תוחלת המחר.
ורוח זריחה אושה
תחייך ותרוה עדנה,
עת זכרון הגוף
מדליק לעצמו התרגשויות.
וההויה בהתרחשותה
זורמת בשקיפות רכה,
עת הנערותנו, הענקת
... את עצמך כרצונך.
16/12/01
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|