|
זו לא הפעם הראשונה
שאני שומעת אותה לוחשת.
זו לא הפעם הראשונה
שהיא בחוצפתה קוראת בשמי.
ועכשיו היא יודעת
שממנה אני חומקת,
עכשיו היא גם יודעת
שאליה שייכת נשמתי.
אך לא בכוונה
אותה לא שמעתי
עד עכשיו הוטו אוזני
לצלילים אחרים.
ופתאום לצד רעש הדרך
הבחנתי בצלילים נוגים
היתה זו רוח
בסימפוניית חורף נעימה,
והיא ניגנה אותי.
כל תו וצליל מתוח
קראו לי אליה
קראו לנשמתי.
לא אומר לך לא יותר,
רוח יקרה. עכשיו אליך
אצטרף לעולמים.
אך רק אל תעזביני
הישארי ערה
וחכי איתי לימים טובים. |
|
|
לא היינו אמורים
לפנות שמאלה מתי
שהוא?
ככה כתוב במפה..
לא?
לא, אתה לא מבין
את דרכו של
האל!
"40 שנה במדבר"
רומן עז מפי
גנדי, הלא הוא
רחבעם זאבי
שלנו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.