דריה פלדמן / דני |
עשן סמיך העולה מן האדמה
וכאבחה, ניצוץ מהיר
נגעתי בך והתבסמת.
בדי האמירים מהדסים
מתנודדים כשיכורים
ובשעת דמדומים
אתה מגיש לי תפוח זהב
ואני מקלפת בציפורניי ובשיני ובעיניי.
גומעת כל טיפה מתוקה בשקיקה
ומתבסמת.
שאון הגשם שוטף את גופינו
בזרם של חום סמיך ומתקתק
ואתה גומע כל לחלוחית מגופי.
עלטת הליל מכסה בשמיכת כוכבים
אתה לוחש לאזניי ניגון עתיק
כופת את ידיי ורגליי בחוטי שני שקופים
ומביט באפלולית בצדודית גופי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|