תחת שמי השמיים
ישבתי, אני ועמיתיי
צפיתי בכוכבים בינתים
וכך גם חברי

הזמזומית נראתה כה שונה בחשיכה
וכל הנראה היה רק עץ הברוש הגדול
אוירת פחד, מורא ושכיחה
יסודות אלו השתלטו על הכל

גם להבת המדורה הדולקת
לא הישרתה ביטחון
ואילו אורה של הדובה הגדולה הבוהקת
נתן הרגשת שיכרון

היתה זו תקופת החורף הקר
אך רוח סתווית ליטפה את פניי
התפללתי כבר שיגיע מחר
על מנת לחזור לבית מגוריי

המחר סירב להגיע
הזמן לא התקדם
ולצידי פתאום הופיע
צפע גדול ומאיים

הדלקתי את הלפיד הבודד
בכדי לקרוא לידידיי
ובעודי שם עומד
הבנתי שכבר מאוחר מדי

צועק לעזרה אך לשווא
הנחש התקרב עכשיו
לשונו המחרידה היכתה ביד
ועל הריצפה נשרעתי מיד

פעימות הלב כלא נשמעו
צעקתי בכוחותיי הנותרים
תהיתי להיכן חבריי נעלמו
ומדוע אותי אין שומעים

גוסס, כמעט חסר דופק
מביט בדובה הגדולה
המוות כאימת הבריאה נראה באופק
דבר שעורר אכן חלחלה

לאט, לאט העיניים נעצמות
כבדות ועייפות הן נעשות
ובשנייה האחרונה תהיתי האם
היתה לי משמעות כלל לחיים