בלילה סוער, בשנת ארבעים
ברחובותיה של ליברפול האפלה
גשם, סופות, ברקים ורעמים
התחוללו בעיר כולה

קשיש בודד על ספסל נידח
יושב ומתפתל מחרדת הקור
על גבי הספסל מעילו מונח
מעיל בלוי, בצבע שחור

על גבי הים מפליגה ספינה
היתה זו ספינת מפרשים
ומראש ידוע היה שזאת לא העונה
לצאת לסערות הימים

וכשהסערה הגיעה היא לשיאה
היה זה מראה להחריד
המפרשים נקרעו והספינה שקעה
למצולותיו של הים - כנראה לתמיד

ובאשר לקשיש על הספסל
מזמן נאבדו עקבותיו
בשל הסערה לשרוד לא יכל
ובצער ויגון איבד את חייו

וכאשר בקעה לה השמש מהשמיים המאיימים
הכל נראה שקט ושלו, ושום זכר לאותם הגשמים
לאותה סערה, בלילה איום
שזכר לה לא נראה היום

והמראות בעיתון האין מזעזעות?
לקרוא על ספינה שטבעה במצולות
ומה עם אותו הקשיש?
את הפחד והאימה היה אפשר להרגיש

ליברפול כבר לא היתה כפי שהיתה
היא היתה ריקת אנשים
בלילות אפורים נזכרים בטביעתה
של אותה ספינת מפרשים

ובכל שנה לקבר אין שוכחים להגיע
לחלוק כבוד עם אותם הנספים
שלבטח הגיעו מזמן לרקיע
באותו החורף של שנת '40'