הביט המוביל למזרח
בחן באפלולית
זיהה במטושטש סימנים
ופתע באה זריחה.
בטש בקרקע אחת
והביט בעדר שמביט בו
שמתחיל בתנועה.

נשבר האור בעדשה
מכונן לאט
מאפס
אומד מרחק.

מריח את הרוח
מותח שריריו
וצעדו קליל.
נער אחת
והם בעקביו
תמיד בעקביו
שיודע הוא לאן.

מגמא מרחק
בפסיעות מדודות היטב
בא כנגד המשב.
זריחה שעולה לרום
מבריקה קנה משומן.

אבק באופק מעורר דאגה
רוטט עור צווארו
והעדר ממתין,
חש כיוון
חש תוואי שטח
שולטים ונשלטים
החלטה
אל הואדי והרמה שמעבר.

יש קשר עין
יש מטרה
אין טווח...
ועל מיצחו ניגרת זיעה
מעצבנת
מצפה לדם.

עוד לפני הצל בסלעים
לפני התנועה
הצליל,
נדרך על רגליו.
סימן קול
והעדר נפוץ.
עומד יחידי
נחיריו פעורים
בעינו סערה
שערו סמור
ודמו אומר זמן תגובה.

כדור נטען אל בית הבליעה
מנגב אצבע
שדבק בה השמן,
עוצם עינו
הפקוחה אל הצלב
אל המרחק
אל הצוואר המתוח.

אפילוג:
אחרי הקרע בעורק
אחרי פרץ הדם
אחרי שהוטח אל הקרקע
שמע הצבי את קול הירי.
כשעמד הצייד מעליו
היה הצבי מת.


                      2 יולי 88