הייתי ילדה כמו פרח,
אבל הפרח נבל ואולי פרח.
שמסתכלים אחורה לעבר,
העתיד נראה שונה,
מבינים דברים רבים על עצמנו,
רואים איך עם הזמן השתנינו.
לפעמים   אני רוצה לחזור ולהיות הפרח,
שפרח לאוויר העולם,
השתנתי , התבגרתי, הייתי יותר עצובה.
החיוך התמים לא יחזור,
ואני מחפשת  את האור,
הפרח איננו, נבל או פרח,
ואני מסתכלת בתמונה, עצובה כול כך.
הפרח לא יחזור יותר,
הוא לא נשאר, הוא במקום אחר.
הייתי ילדה פורחת, אבל החיים לקחו את התמימות,
הניצן גדל ונפתח, אולי יש לי עוד הזדמנות.
הייתי ילדה כמו פרח, שנבל אולי פרח.
עכשיו,  אני נערה מבולבלת,
שעל העבר מסתכלת.
הייתי ילדה כמו פרח, נבל או פרח,
אבל הוא לא יחזור יותר,
ואני צריכה להגיע, לזמן אחר,
הפרח נעלם, ומה יש במקומו,
אולי זה טוב, אבל מה אם לא.
הייתי ילדה כמו פרח, שרצתה להיות נערה,
עכשיו שלכאן הגעתי, רוצה לחזור חזרה,
       לפרח,
                       שפרח, ונעלם.