ראיתי שקיעה ירוקה. הם לא מאמינים לי, הם אומרים ששקיעות זה
כתום, או אדום, או משהו כזה, אבל לא ירוק. אבל הם טועים, כי
אני ראיתי. הם פשוט לא ראו אותה, אז הם לא מאמינים..
גדודים של אנשים מאמינים באיזה אלוהים שאף אחד לא ראה, ואני רק
מדבר על שקיעה ירוקה ושולחים אותי למקום מלא משוגעים! את
אלוהים אף אחד לא ראה ובכל זאת מאמינים בו, ואני ראיתי שקיעה
ירוקה והם טוענים שאני משוגע. אתם יודעים למה? כי אלוהים הוא
קדוש ושקיעות ירוקות הן לא קדושות. זה מה שהם חושבים... ובכלל,
מי החליט שאלוהים הוא קדוש? יודעים מה? אני מכריז בזאת ששקיעות
ירוקות הן דבר קדוש! כן, מי שלא מאמין לא באלוהים ולא בשקיעות
ירוקות יישלח לכאן. אבל אין מה לדאוג, המקום הזה ממש לא נוראי,
הקטע של החלוקים הלבנים הוא בכלל לא אמיתי, זו רק סטיגמה,
החלוקים הם בכלל בצבע וורוד, הם אומרים שזה צבע מרגיע. לדעתם,
אולי זה מה שירגיע את הנפש החולה שלנו. אבל חוץ מזה שהם
מטומטמים, הם דווקא בסדר, נחמדים כאלה. חוץ מזה שהם לא מוכנים
לגלות לנו מה קרה לאחד האנשים שפה. היה כאן איזה אחד, שהם
אומרים שאחריי הוא הכי משוגע, ויום אחד הוא פשוט נעלם. אומרים
שהחליטו להרוג אותו, כמו הכלבים ב"צער בעלי חיים", שאם אחרי
חודש אף אחד לא מאמץ אותם אז הורגים אותם, אז השמועה אומרת
שכאן יש רעיון דומה. אתם יכולים לחשוב שזו סתם שמועה, אבל אני
יודע שזה נכון, כי עוד מעט גם אני איהרג, אני משוגע מידי
בשבילם. עכשיו אני יושב על כיסא חשמלי, אבל עוד לא הפעלתי
אותו... ביקשתי מהם שיציבו את הכיסא מול החוף, ואני כבר אלחץ
על הכפתור אחרי השקיעה. זו הייתה הבקשה האחרונה שלי, שייתנו לי
לראות שקיעה ירוקה אחרונה. הם אמרו שאחרי השקיעה, כן ירוקה, לא
ירוקה, אני חייב ללחוץ על הכפתור, אלה החוקים. הסכמתי.

והנה, השמש שולחת קרניים אחרונות, מתקרבת אל קו האופק של הים,
הקו האינסופי שאליו גם אני אגיע עוד מעט, ותכף יהיה הכל
ירוק...אבל רגע, משהו פה לא בסדר...איפה הירוק?
השמש עוד לא סיימה לשקוע, אבל אני כבר לוחץ על הכפתור. בעולם
כזה, שאין בו שקיעות ירוקות, אני מעדיף שלא לחיות...