עשר שנים חכית
ניסית לא ויתרת
בלילות נשאת תפילה
שבפעם הרביעית זה יצליח
ואז הבאת לעולם תינוקת קטנה,
שרת לה שירים
עטפת את המחברות
הלבשת אותה כמו בובה מויטרינה
בבית-בובות.
והתינוקת גדלה לילדה,עלמה,
והנה מול מיטתך היא עומדת,
ואת ישנה,שלוה,רגועה,לא עונה.
אמא ,קומי אמא"לה זאת אני
ובנשימתך האחרונה,כיבית את השמש
שקעה,התפוגגה.
ונשקתי אותך,וחיבקתי,ושרתי לך שירים
שלא תפחדי,שתביני,את עכשיו עם מלאכים.
עשרים ושתיים בנובמבר2001
חמש וחצי בערב
הנשיקה האחרונה ,ילדה לבדה
עומדת בוכה,שמה ידה בתוך ידך
החמה,שתהיי עוד קצת איתה,
יתומה. |
