תבואת הקציר הפשוטה, הנלעגת,
נאחזת באדמת הנגב כעשב שוטה,
שורשיה הנרקבים חודרים לאדמה ביאוש ברוטלי,
לופתים רגבי עפר חפים מפשע שנקרו בדרכם;
ואילו אני, התמים, נקצרתי בשיא פריחתי
ונופיתי ברוח האכזרית לעבר עתיד מעורפל.
רק נבטי החיטה נותרו, כבדים ונצחיים מהרוח,
לנחות ברכות על מצע לבבכם כדמעות אחרונות
של פרידה
שיר שכתבתי לאנשים בקורס מפקדים אחרי שאני נפלתי, וקציר הבן
זונה שאף אחד לא סבל המשיך הלאה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.