כבר מספר ימים אני מרגישה ניתוק
ניתוק מעצמי, ממה שהייתי, ממה שהייתי רוצה להיות
לא מתחברת לרגשות שהיו קיימים בי
לא מצליחה לפתח רעיונות חדשים
הכל סגור וחסום בפני
מילה שלך כבר לא עוזרת
המגע שלך כבר לא מעורר
אתה מתקשר אלי באמצע הלילה ושר לי שיר עצוב
"אני מחכה לך ער" אתה אומר
לא נרדמת כל הלילה, לא מרגישה עייפות

כבר מספר ימים שאת לא יוצרת קשר
את שם רק בגופך ואני מרגיש אותך
אני מדבר אליך מילות אהבה, שר לך שירים
את נראית שקועה בחלומות רעים
את לא נותנת לי להתקרב ולהציל אותך
קרבות של אבירים ודרקונים, אנשי אור וחושך
אני מחזיק את ידך, מחכה לך
מרגיש איך הכוח עוזב אותי ועובר אליך
מנסה להיות חזק גם בשבילך

אני רואה אותך סובל בשבילי ולא יודעת אם רוצה בזה
מרגישה רק אטימות שבאה ממני
מעין שריפה פנימית שמכלה אותי
מקשיבה רק לקולך, לא שומעת אותך
אתה מלא כוונות ומעצורים
את לא נותנת לי להרגיש שאת שם
את לא עושה את זה בכוונה
מנותקת מעצמך ומנותקת ממני
מלאה בשאלות אבל לא מצליחה להתנסח
לי אין תשובות בשבילך וגם אוזל לי הזמן
מחכה לך שתתעוררי, שתתחברי