אני חושבת ש..לא, אני רציתי ש..כאילו מה שאני מתכוונת ש..
רגע! (שתיקה ובליעת רוק) אני אסדר את הדברים, פשוט אתה צריך
להבין שדימיינתי,הכוונה חיכיתי להזדמנות הזו כל כך הרבה זמן.
שבועות שאני יושבת וכותבת לך, שבעצם לי ובסוף לפח שלי מכתבים
שאתה אמור לקרוא, אני מדמיינת איך אני אומרת לך הכל, את כל מה
שאני חושבת ואתה יושב ומבין ואני גם אומרת הכל במסודר, אני ממש
הייתי מנהלת עם עצמי שיחות..כמה פאטתי, אני שכבתי במיטה ועשיתי
משחקי תפקידים עם עצמי, אני הייתי אני והייתי אתה ושנינו,
תיארתי אותך מגיב ואותי..רגע, תן לי לסיים, אני אגיד את זה מהר
אני מבטיחה רק תן לי לסיים ואז תגיד.שיט! ברח לי חוט המחשבה
(ממלמלת לעצמי)אה כן,אז זהו, רציתי להגיד לך הרבה דברים ואני
לא יודעת מאיפה להתחיל.
אני כעסתי,לא, בהתחלה אני בכיתי, לא ידעתי מה להרגיש,הכל פשוט
פרץ החוצה, השפלה, בגידה,אהבה, אכזבה, כאב, עצב, הרגשתי כאילו
מישהו מת ואני לא יודעת איך לאכול את זה,זה בא בכזה פתאומיות,
כן הבנתי שלי ולא לך, וזה אחד הדברים שכעסתי, הכנת את עצמך ולא
אותי, אבל זו לא הנקודה.הנקודה היא שאני אוהבת אותך. אני יודעת
ששיחקתי משחקים, אני חושבת שאיתי יותר מאשר איתך,רציתי להראות
לך שעברתי הלאה אבל זה לא ככה, אפילו על עצמי לא הצלחתי
לעבוד.
אתה זוכר שישבנו בכינרת ואמרת לי שאתה אוהב אותי ובדיוק
נרדמתי, וצחקת עליי שעכשיו אתה מבין למה כולם אומרים שגם אם
אני אהיה בצניחה חופשית עייפה אני ארדם וכלום לא ימנע בעדי, או
שבאתי אליך ואף אחד לא היה בבית אז ישבנו במטבח ועשינו לנו
"מנה חמה" איטריות כאלה ושנינו אכלנו מאותה מנה ואני שאין לי
רגישות לחום אכלתי כרגיל ואז אתה לקחת כפית והכנסת לפה בשיא
הטבעיות ואז ירקת את הכל חזרה לכלי כי זה היה חם מידי ובכל זאת
המשכנו לאכול ואתה צחקת ואמרת "כנראה זה משמעות הקשר לאכול אחד
מהרוק של השני", תמיד ידעת להביא משפטים מתאימים שהצחיקו אותי.
אתה זוכר את הנשיקה הראשונה או את הטקס ההוא ואת אותו סמינר,
אני כל הזמן זוכרת אותם זה לא יוצא ממני, אני כל כך רציתי שגם
אתה תזכור ותתגעגע ותכנע אולי פעם אחת לרגשות שלך ותגיד לי
שאתה אוהב אותי ואתה רוצה שיהיו לנו עוד רגעים מדהימים כאלה
אבל בסוף ירדתי מזה כי הבנתי שזה לא יקרה, לפחות יש לי חלומות
מתוקים.
מה שכן חשוב לי שתזכור זה שאמרת לי שאני החברה הכי טובה שלך
ואף אחד לא מכיר אותך ויודע עליך דברים כמו שאני וכל מה שאתה
מרגיש וחושב אתה ישר מספר לי, אם עצוב או שמח אתה מיד מצלצל
ואומר לי.זה המיס אותי.זה "לקח" את כל הזכרונות. חשבתי עליך
ולא הפסקתי והבנתי שעכשיו אני איננה ולך אין את מי לשתף ואתה
עוצר את עצמך. והבנתי שאני אוהבת אותך ולאהוב אותך זה שיהיה לך
טוב.ולא אכפת לי אם זה יהיה לי קשה ולא אכפת לי כמה נפגעתי ממך
אחרי שהלכת ולא אכפת לי ממני, אכפת לי יותר ממך, אני מוכנה
לכבות את החמה בשבילך אם תרצה לישון בצהריים ,להביא לך את קו
האופק שישמש לך לסרט, לא אכפת לי לקפוץ ממטוס בלי מצנח אם זה
בשבילך,אם זה בשבילך אני אעשה הכל אני רוצה שתספר לי הכל. תשכח
את זה שהיינו חברים, תמחק את העובדה, תראה אותנו כידידים, תראה
אותי כמישהי שיש לך בעולם ותוכל לספר לה הכל . חיבוקי?
מטומטמת, תפסיקי, את עברת אותו, כבר לא אכפת לך ממנו, הוא לא
יסתכל עליך הוא בכלל לא ישמע, הוא יגיד שוב שהוא מאוד עסוק
ואין לו סיבה. את משלה את עצמך. השיחה לעולם לא תתנהל ואת
לעולם לא תוכלי להגיד לו שזה רק חלק ממה שאת מרגישה.


נכתב בידי טופז