זיו קינן / ניואנסים של שפה ונשימה |
מוטרף ומשוגעת מגודל האיוולת רק שפה מטופשת למביטים מאחור.
איך נסביר איך לרגע התחברנו , משילים משמעויות ורגעים
איך נאמר, כך הפכנו לילד בדממה מביטים ונוגעים,
רק דממה אותנו מקדשת רק השקט אומר לנו חיים,
אנשום כי בעצם זה כל החוסר של להיות שני גופים נפרדים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|