הנשיקה הראשונה הייתה סתם.
הכרתי אותו שבועיים בטלפון, ואז, כשנפגשנו זה פשוט קרה.
לא היה רגש, היתה הפתעה ומין מוזרות כזאת.
מצד אחד- וואו, אני מתנשקת, מצד שני- רציתי להרגיש את מה שתמיד
מספרים על החוויה הזאת ולא הרגשתי.
מאז, ניסיתי כל פעם ופשוט לא הצלחתי.
כשנגמר היה לי עצוב, אין עם מי לנסות יותר.
ואז, הוא הגיע- המלאך המדהים והחמוד הזה, שבתמימות ואהבה נישק
אותי. לא באגרסיביות, לא בכפייה, עם רעד ופרפרים בלב- כמו
בסרטים, בדיוק כמו בסרטים.
שפתיים מחפשות שפתיים, מחפשות צוואר, ריח, נשימה, פנים.
אוהבות, מלטפות, ברכיים רועדות...
רוצים לגעת, מפסיקים, מתרחקים ואז שוב.
החיבוק המוחץ, הנוגע, האוהב.
לוחשים מילות אהבה, רועדים ביחד, מתלטפים מנשקים, שפתיים
מנשקות צוואר, לחי זוויות פה ושוב לשון נוגעת בלשון ואם קודם
היה סימן כלשהו לקור, גם בנרות לא תמצא אותו.
אוהבים, כל כך אוהבים, כל כך שונה.