סיפור קצר בגנות התחבורה
תחבורה

רצתי
מה אפשר לעשות שלושה כלבים בגודל של סמיטרלר רדפו אחרי. מה
יכולתי לעשות לנהל איתם שיחה, משא ומתן. הם רצו מהר הבני
זונות. לכלבים יש ארבע רגליים ובגלל זה הם רצים יותר מהר מבני
אדם.
ככה שלא היה לי סיכוי, קיוויתי שתהיה איזו גדר או חומה, כזאת
שאפשר לקפוץ מעליה.
לא הייתה גדר ולכן הכלבים תפסו אותי בסוף. היה כואב, לכלבים יש
הרבה שיניים ובגלל זה כשהם נושכים אותך זה כואב.
עכשיו אני בבית חולים, לפחות ככה אני מקווה. תמיד יש אופציה
שאני מת. עיצוב של בתי חולים לא שונה כל כך מעיצוב של בתי
קברות או של חדרי קירור. יש חדרי קירור רבים הנמצאים בתוך בתי
חולים. מה שנקרא חיסכון בהובלות.
נראה לי שהבעיה העיקרית של האנושות כולה נעוצה ברצון הזה להגיע
ממקום למקום. תחבורה. אנשים מתים בשביל זה, אנשים מוציאים מאות
אלפי שקלים בשביל מכוניות משוכללות, בונים כבישים, בונים
מטוסים, ספינות, חלליות וכו'. הכל רק בשביל להגיע ממקום
למקום.
שאתה מת מה כבר איכפת לך, אתה לא ממהר לשום מקום, מצדי שיובילו
אותי על אופניים לחדר קירור שנמצא בכלל במדינה אחרת.

סקס

זה הכל התחיל בגלל שרציתי לשכב עם שולמית. אבא שלה התנגד לזה
כמו יציקת בטון. אני לא בא אליו בטענות. שבועיים קודם לכן
איבדתי את המפתח של האזיקים והוא היה צריך לבוא עם קאטר לשחרר
אותה. מילא אם היא הייתה שוכבת על הגב. אבל היא הייתה אזוקה
ממש כמו עציר ביטחוני ועוד בלי בגדים. אני מניח שזו לא חוויה
ממש נעימה לאבא לראות את הבת שלו במצב כזה, אפילו שהם
קיבוצניקים.
אחרי שהוא יצא מהחדר עם האזיקים בידיים שלו הוא זרק לכיווני
אותם ואמר לי שהוא לא רוצה לראות אותי יותר.
למרות שהוא בן אדם ממש נחמד זה לא ממש הפריע לי  לא לראות אותו
יותר, כל עוד אני יכול לשכב עם הבת שלו. יותר מאוחר באותו יום
בשיחת טלפון הוא הבהיר לי אישית שאם אני עוד פעם מתקרב לבת שלו
אז הוא משחרר עלי את הכלבים.
כמובן שהגעתי לשם, חלפו שבועיים ולא מצאתי סידור אחר. אני לא
יכול להחזיק מעמד יותר משבועיים בלי זה.
עליתי על האופנוע שלי ונסעתי לקיבוץ שלה. הנחתי שאם אני אלך
בשקט ואכנס לה לחדר אין סיכוי שהוא יתפוס אותי.
נראה לי שהבעיה העיקרית של האנושות נעוצה בסקס. ניסו כל כך חזק
להניע אותנו מזה. המציאו כל מיני מחלות, איסורים מוסריים ועוד
כל מיני מגבלות. יש אפילו מדינות שמוציאות אנשים להורג בגלל
סקס. אבל אנחנו, גורנישט, לא מעניין אותנו כלום אנחנו חייבים
סקס.
מילא רק הגברים היו מעונינים בזה אבל גם הנשים מתמכרות לעסק.
בקיצור הבן זונה הנקמני השכיב מארב ליד החדר של הבת שלו. הוא
ידע, הוא הכיר את הטבע האנושי. הוא ידע שאני אחזור. ברגע
שדפקתי על הדלת של החדר שלה הוא שיחרר את הכלבים.
שאתה מת מפחד לא איכפת לך כלום מסקס, מה זה יעזור לי סקס אם
יהיו חסרים לי כמה איברים חיוניים. ככה שברחתי. ברחתי מהר ופה
שוב נכנס אלמנט התחבורה, אי אפשר לברוח מזה.

אהבה

לא אהבתי את שולמית, אם הייתי אוהב אותה בטוח שלא הייתי מאבד
את המפתח, או לפחות הייתי בודק שיש לי אותו לפני שאני אוזק
אותה.
אני בכלל אהבתי את ניצה. אהבתי את ניצה מאוד נראה לי שאפילו
יותר ממה שאני אוהב את עצמי.
אני לא בא אל עצמי בטענות שאני אוהב אותה יותר. קודם כל היא
יותר יפה, היא גם לא מפליצה בכלל, נראה לי שהיא יותר
אינטליגנטית ובטוח שהיא בן אדם יותר טוב ממני. יש לה הרבה מוסר
וכאלה דברים.
אתם בטח תוהים למה אני הולך לשכב עם שולמית אם אני אוהב את
ניצה. בצדק אתם שואלים.
התשובה היא שיש בעיה עם ניצה.
ניצה לא רוצה לשכב איתי, היא לא רוצה לשכב בכלל היא טוענת שזה
סתם בזבוז זמן. אנחנו חברים כבר שנתיים, ישנים ביחד והכל אבל
הכי רחוק שהגעתי איתה בסקס זה לראות את שני החתולים שלה עושים
אהבה.
אהבה זה אחת הבעיות העיקריות של החברה האנושית. אנשים מתים
בשביל זה, מתחתנים, רבים, הולכים מכות, כותבים ספרים, עושים
סרטים, דנים בזה, מדברים על זה ועוד כל מיני דברים אחרים.
בקיצור הייתי חייב לשכב עם משהו, שוב נכנס לנו אלמנט הסקס. אי
אפשר לברוח מזה.

תחבורה

אתם יודעים למה באמת ניצה לא רוצה לשכב בכלל, אני אספר לכם.
לפני בערך שלוש שנים היא רצה בסמוך לכביש הראשי. בלילה הכל
חשוך מסביב ומפחיד. פתאום.

אוטו נעצר בחריקת בלמים וצעקה חזקה יוצאת מתוכו, כל כך חזקה
שאנשים חמש קילומטר משם מסתכלים החוצה מהחלון בבהלה.
צילה ניגשת לאוטו לבדוק מה קרה.
מהחלון מביטה אליה דמות של אישה שמהפה שלה תלוי איבר מין
זכרי.
ניצה אף פעם לא הצליחה לצאת מהטראומה.

נראה לי שהבעיה העיקרית של האנושות נעוצה בתחבורה...